תוכן

קלב) דע והבן, כי כבר ביארנו למעלה, הסוד שני פרקין עילאין של הזרועות של שני ידים, הם חכמה דאבא, וחכמה דאימא, ונקרא חו"ב, ונקרא אחסנתא דאו"א. וסוד שני עטרין גניזין, שהם שני פרקין תתאין של הזרועות, שהם שני כתפיים דא"א. ואלו הם סוד הד' מוחין דזעיר אנפין. והענין, כי בהמשך טפה מן דיקנא עלאה מזלא קדישא, אז מתרבה סוד המוחין דאבא ואימא, ונמשכים עד הבינה. והנה יש בה חמשה בחינות: והא', כי תחלה הם בחינה אחת, בהיותם במקומם, בתוך או"א, כנודע ליודעי חן ומביני דעת. בחינה שניה, על ידי אותה הארה דמזלא ניתוסף הארה בהם אורם מבחוץ להם שם במקומם, כנגד הפנימיות, בסוד אור מקיף. בחינה שלישי, מה שאמרנו נמשך האור עד למעלה בנה"י דאימא, ושם נכנסים בפנימיות, ומתלבשים שם. ודע כי כל בחי' אלו, ע"י ריבוי אור הארה דמזלא קדישא, ניתוסף בהם כח, ומאירים למטה מהם. אך לעולם יש הפרש אחד, והוא, כי הב' שנקראים אחסנתא דאו"א האלו, הוא שאינם יוצאים עצמם, רק הארה שלהם. והב' עטרין גניזין, הם עצמם יוצאים ונמשכין בז"א ולא כחם, רק עצמותם. והענין, כי אחר שהיו תחתיו, נתלבשו שם מכח או"א, וכאשר יצאו ונתלבשו בז"א, הוא ע"י התלבשות שנתלבשו באו"א תחלה. בחי' ד', כי משם נתפרשו ד' מוחין אלו, מבחוץ של נה"י דאימא, כי נהירין של נצח הוד יסוד דאימא האירו שם, בסוד אור מקיף, ומשם נקרא אור מקיף אל רישא דז"א, ושם הוא עיקר מציאות אור מקיף עצמו של הז"א, משם במקומו, למעלה בנה"י דאימא. בחינה ה', בהכנס אור לפנים בג' חללי דגולגלתא דז"א. ואמנם היות הד' בתלת, כי כבר נתבאר לעיל, כי הג' ראשונות נתלבשו בנה"י דאימא, והם חו"ב דז"א. והב' עטרין נתלבשו ביסוד, והוא הדעת של הזעיר. ואמנם היא בחינת ו' אחרת, והיא שכל אלו אין בנו כח להשיגם, אבל בחינה ו' זו יש לנו בה כח להשיגה, והוא כי מכח אור המוחין אלו הפנימים, מתנוצץ אור מבחוץ בסוד אור מקיף במצח.